את המספרים בודקים רואי חשבון. את האנשים, הרבה פחות. אבל השקעה בחברה היא קודם כל השקעה באנשים שמנהלים אותה ומחזיקים בה.
למה לבדוק את האנשים
תוכנית עסקית יכולה להיות מצוינת, והטכנולוגיה מבטיחה. ובכל זאת, הרבה השקעות נכשלות בגלל משהו שהיה אפשר לגלות מראש: חברה קודמת שקרסה, הליך משפטי פתוח, או קשר עסקי שלא סופר.
מה בודקים
- עבר עסקי: חברות קודמות, תפקידים, ומה קרה לחברות האלה.
- הליכים משפטיים: תביעות, פסקי דין והליכי חדלות פירעון שפורסמו.
- מידע שלילי בתקשורת וברשתות.
- ניגודי עניינים: קשרים בין בעלי המניות לבין ספקים, לקוחות או מתחרים.
- עקביות: האם הסיפור שמוצג למשקיעים מתיישב עם המידע הגלוי.
דגלים אדומים
לא כל ממצא הוא סיבה לוותר על עסקה. אבל כמה דפוסים מצדיקים עצירה ושאלה: חברות שנסגרו ונפתחו מחדש בשם אחר, פער בין קורות החיים לבין המידע הגלוי, עזיבה פתאומית של שותפים, ותביעות חוזרות מאותו סוג.
מהמחקרים שלי
משקיע ביקש לאתר מידע שלילי על בעלי מניות בחברת הזנק, לפני ההחלטה אם להשקיע בה. במקרה אחר, משקיע כבד בחברה ציבורית רצה להבין למה עזב המנכ״ל, כשהעזיבה הוצגה בתקשורת כ״שינוי כיוון״. ההערכה במחקר הייתה שמדובר ברצון להיפרד ממנכ״ל שבתקופתו המניה צנחה בעשרות אחוזים, בדרך שלא תזעזע את המשקיעים.
מתי לבדוק
לפני החתימה, ולא אחריה. בדיקת רקע שנעשית מוקדם מאפשרת לשאול את השאלות הנכונות במשא ומתן, ולפעמים לשנות את התנאים.
